© 2017  All works copyright by StudioCHIMERA

From Functionalism to Parametric Design/ Owen Williams To Arup

12/7/2017

** The following text is part of a comprehensive and extensive study, which surveys the relationships between architects and engineers during the 1930's, among them Owen Willyas, Selix Samueli, Eva Erop and others.


...
The creation of an engineer profession in the mid-18th century led to the separation of the two disciplines that had previously been perceived as engineers and architects. From that moment, various and complex relationships developed, from confrontations (during the 19th century) to close cooperation (the second partition of the 20th century to the present). During the 20th century, engineers such as Eugen Freissinet, Eduardo Torroja, and Pierre Luigi Nervi developed a new structural structural language. Depending on the characteristics and substance of the new material - the concrete. Their work has been recognized both by engineers and architects as true masterpieces, and has helped to narrow the distance between the two disciplines. However, the real cooperation between engineers and architects is not attributed to those engineers who acted as architects, but to the creation of a system / system based on cooperation and teamwork. The work of a small group of engineers, in Britain in the 1930s played a key role in creating the roots of the idea of ​​cooperation. These three engineers are more relevant today than ever, and are in-depth analysis - Owen Williams, Ove Arup, Felix Samuly

 

 

 

 

** הטקסט הבא הינו חלק ממחקר מקיף ורחב, הסוקר את מערכות היחסים בין אדריכלים ומהנדסים במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 ביניהם- אוון ויליואס, םליקס סמואלי, אווה ארופ ועוד..

 

 

...

יצירתו של מקצוע מהנדס באמצע המאה ה-18 הביאה להפרדה של שתי הדיסציפלינות שעד אז נתפסו כאחד- מהנדסים ואדריכלים. החל מרגע זה התפתחו מערכות יחסים שונות ומורכבות, החל מעימותים (במהלך המאה ה-19) ועד לשיתוף פעולה הדוק (מחיצה השנייה של המאה ה-20 ועד לימינו).     במהלך המאה ה-20 מהנדסים דוגמאת יו’גין פרייסינט (Freyssinet), אדוארדו טורוחה (Torroja), ופייר לואיג’י נרווי (Nervi), פיתחו שפה מבנית (סטרוקטורלית) אדריכלית חדשה. בהתאם למאפיינים ולמהותו של החומר החדש- הבטון. עבודתם זכתה להכרה רבה הן בקרב מהנדסים והן בקרב אדריכלים כעבודות מופת אמתיות, ועזרו לצמצם את המרחק הקיים בין שתי הדיסציפלינות.     עם זאת, שיתוף הפעולה האמתי בין מהנדסים ואדריכלים אינו נזקף לזכות אותם מהנדסים שפעלו כאדריכלים, אלא ליצירתה של שיטה/מערכת המתבססת על שיתוף פעולה, ועבודת צוות. עבודתם של קבוצה קטנה של מהנדסים, בבריטניה בשנות השלושים של המאה ה-20 מילאה תפקיד מרכזי ביצירת שורשי הרעיון של שיתוף פעולה. שלושת המהנדסים הללו רלוונטיים היום מתמיד, ושווים ניתוח מעמיק- Owen Williams, Ove Arup ,Felix Samuely

 

 

מהנדסים ואדריכלים בבריטניה בשנות השלושים

המודרניזם הגיע לבריטניה בשנות העשרים, מעט אחרי פריצתו בשאר היבשת. עבודותיו של אריך מנדלסון הוצגו לראשונה לציבור בשנת 1923, ובשנת 1924 פורסמו עבודותיו של גרופיוס בArchitectural Review. ב-1927 תורגם לאנגלית ספרו של לה-קורבוזייה “לקראת ארכיטקטורה”. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה (1939-1945), בריטניה משכה אליה את מיטב האדריכלים הפעילים והמשפיעים של התקופה, מכיוון שהייתה בין המדינות היחידות שבה הממשלה לא דיכאה את המודרניזם לטובת סגנונות לאומיים, וכך הגיעו לעבוד בבריטניה- גרופיוס, מנדלסון,לובטקין ,חרמאיוף (Chermayeff), ווולס קואטס (Wells Coates)  שייסד בשנת 1932 את הסניף הבריטי של CIAMשנקרא Mars.לאדריכלות מודרניסטית והפונקציונליסטית הייתה קרקע פורייה לפעולה בבריטניה, שייצרה הזדמנויות רבות עבור מהנדסים. מכיוון

 

הסגנון המודרניסטי נתפש כנטול כל צורך עיצובי, התבסס בעיקר על חישובים הנדסיים של יציבות וכוח. אחד המהנדסים שלקח את האתגר  והפך לאחת הדמויות שפיעות באותן השנים היה-אוון וויליאמס (Williams), שמעולם אמנם לא שויך לזרם המודרניסטי הבריטית אך השפיעו רבות על מעצבי הסגנון. המבנה שבה שבנה עבור חברת Boots בשנת 1932 נחשב לסנונית המודרניסטית הראשונה בבריטניה. שני מהנדסים אירופאים נוספים Ove Arup (דנמרק) Felix Smuely (אוסטריה) פעלו רבות בבריטניה באותן השנים, ופעלו רבות בשיתופי פעולה עם אדריכלים- שניהם הצטרפו ל Architectural Association, Mars Group. סמואלי בנה יחד עם מנדלסון את ה-Warr Pavilion וארופ עבוד רבות עם האדריכל לובטקין וקבוצת MARS

 

Owen Williams

לא קל להעריך בדיוק את תרומתו של אוון ויליאמס לארכיטקטורה בבריטניה. הטכנולוגיות בהן השתמש לא היו חדשניות במיוחד, וניתן אף לומר שהיה שמרן מבחינה טכנית וטכנולוגית. בנוסף, את מרבית עבודותיו הוא עשה לבד וסירב לכל שיתוף פעולה. למרות זאת, השימוש שעה בבטון החשוף (החומר לו הקדיש את מרבית חייו) השפיע על הארכיטקטורה של אותן השנים, והשפעתו מכרעת  ליצירת המודרניזם בבריטניה. שיתוף הפעולה של אוון וויליאמס עם האדריכל מקסוול איירטון החל בשנת 1921. כשווילאמס מונה ליועץ הנדסי לתערוכה המלכותית של האימפריה הבריטית (British Empire Exhibition), בוומבלי באותה השנה.יחסי העבודה עם איירטון השפיעו רבות על הקריירה של וויליאמס, הם הגבירו את העניין שלו בעיצוב אדריכלי (Design), יחד הם עבדו לפתח את הבטון החשוף כחומר ויזואלי מושך. פיתוח האיכויות האסתטיות של הבטון החשוף היה מהותי, על מנת לשנות את האופן בה נתפש בציבור, כחומר זול המשמש בעיקר לבניית מבני תעשייה. רק שיתוף פעולה בין אדריכל לבין מהנדס יכולים להביא לשינוי תפישתי זה.וויליאמס סיפק את הידע הטכני והכלכלי, בעוד איירטון התרכז בטיפול בפני השטח. בסופו של דבר, המבנה לא הצליח ליצור שפה חדשה של שימוש בבטון. אך שיתוף הפעולה הזה, משך תשומת לב רבה ועורר בויליאמס את התשוקה להמשיך ולחקור את האפשריות הגלומות בבטון החשוף. כעת החל וויליאמס לחפש ביתר שאת את פיתוחה של שפה קונסטרוקטיבית של הבטון החשוף בעיצוב של מספר גשרים בין השנים 1924-1928 שגם בהם שיתף פעולה עם איירטון. שיתוף הפעולה תם לבסוף והותיר את וויליאמס קטן אמונה לגבי היכולת של שיתופי פעולה כאלה בעתיד, והוא תיארם  כשתי דוקטרינות הפוכות שאינן יכולות לייצר שיתוף פעולה כלל.

 

Boots pharmaceutical factory. Beeston, Nottingham, 1932. Owen Williams

 

בשנת 1929 וויליאמס מוביל שלושה פרויקטים חשובים-

Pharmaceutical factory for Boots, Nottingham
British Empire Exhibition
Empire Pool

 

הפונקציונליזם של וויליאמס  היה מוצלח יותר במבנים בקני מידה גודלם יותר.

Boots Building, 1932 לוחות בטון שטוחות, המאורגנות על גריד  מלבני נוקשה בעל מפתחים גדולים יחסית. הפיתוח המרכזי של וויליאמס הוא בראשי “הפטרייה” שבעמודים. והמשכיות כמעט מוחלטת של חזית הזכוכית. התוצאה היא מבנה מרשים של זכוכית ובטון חשוף. כל העיצוב מקבל על עצמו פונקציונליזם ודוחה את ה-Stylism .


Empire Pool, Wembley, London 1934
במבנה זה המסגרות עשויות בטון וסדרות משולשות המתמשכות לכל אורך 72 המטרים. כל המבנה מודגש בבירור בחיצוניות שלו, ובסנפירים המאסיביים לכל צד המבנה, כך שהפנים נותר חופשי מכל אמצעי סטרוקטורלי. 


השפעתו של וויליאמס על דורות המהנדסים והאדריכלים הבאים הייתה גדולה. המחקר שלו אחר הפוטנציאל הגלום בבטון החשוף היה משמעותי. אולם, יותר מכל הוכיח וויליאמס בעבודותיו כי האפשרויות לייצר משהו חדש ושונה באמצעות הטכניקות המוכרות, הן רבות מאוד.

 

OVE ARUP

עבודתו ואישיותו של ארופ תרמו רבות הן לאדריכלים והן למהנדסים. ארופ ככל הנראה, תרם יותר מכל אחד אחר ליצירת שיתוף הפעולה, ואמון בין שתי הדיסציפלינות. בהקשר זה חשוב לציין כי ארופ זכה במדליית הוכרה של הן של RIBA  והן של איגוד המהנדסים.בתחילה שקל ללמוד אדריכלות, אך לא הרגיש מספיק אומן, ולכן החליט לבסוף ללמוד הנדסאות. לרקע שלו בלימודי פילוסופיה תהייה השפעה רבה על המשך הקריירה שלו וליחסו למקצוע האדריכלות וההנדסה- משמעותם, ותפקידם בחברה.

הגישה שלו שילבה תאוריות של קונסטרוקציה ושיתופי פעולה עם גישה הומניסטית לחברה ולעולם כולו. המוטו שלו היה- רק מתוך הידע לבנות יתקיים הידע לעצב.

Highpoint One. Highgate, London, 1935ארופ חבר לאדריכל המודרניסט Berthold Lubetkin והפרויקט הראשון שלהם יחד היה בלוק של בית מגורים ב- Highgate שנקרא- Highpoint.עד לאותן השנים מבנים גבוהים היו נתמכים לרוב ע”י מסגרת אורתוגונלית של פלדה קונסטרוקטיבית. כשהבטון המזויין הוצג הוא פשוט החליף את מסגרת הפלדה במסגרת בטון. הכל נשאר עדיין במסגרת של קורות ועמודים. ארופ הציע להשתמש בקירות הבטון החשוף כאלמנטים קונסטרוקטיביים ובכל לייתר את העמודים והקורות, שעד לאותו הזמן היו הבסיס לבניית מבנים גבוהים. 
 

The Penguin Pool, London Zoo, 1934
בריכת הפינגווינים בגן החיות של לונדון.
ארופ ממשיך להדגיש את רעיונו כי האופקיות הינה צורתו הטבעית של הבטון החשוף. ובכך חשף הפרויקט אפשרויות בנייה ותכנון חדשות עברו חומר זה.
מבחינה הנדסית עיקר החישובים נגעו לשיפועים בבטון, וליצירת מבנים דמויי טרפז.


Rubber factory, Brynmawr Wales 1946-1951
הפרויקט הגדול באנגליה באותן השנים. הקליפות עשויות בטון חשוף.

הפרויקט הדגיש את מעמדו ויכולותיו של ארופ באותן השנים. ההערכה הרבה שצבר, פתיחת חברה עצמאית, והפופולריות שחווה עקב עליית השימוש בבטון על פני פלדה.


שלב חדש בקריירה-
ככל שהחברה של ארופ גדלה, כך הוא התעסק פחות ופחות בכל פרטי הפרויקטים, והחל לבסס את מעמדו החדש כהוגה, פילוסוף, נביא ומורה.הוא כתב למעלה מ-200 מאמרים בהם הוא פרסם את דעותיו ומחשבותיו. כשיותר מכל מעסיקה אותו מערכת היחסים בין מהנדסים לאדריכלים, ותפקידם המשותף בעיצוב ובניית החברה והסביבה כולה.

 

שני פרויקטים נוספים שארופ תכנן עד מותו היו-
Kingsgate Bridge, Durham, 1961.
Sydney Opera House 1973

 


Sydney Opera House 1973
ארופ תירגם למציאות את זכייתו של  Utzon בתחרות לתכנון בית האופרה בסידני.
הגאומטריה מאוד מורכבת, לא אחידה ומאוד קשה לבנייה ותכנון. רק לאחר מספר שנים הגיעו לסכמה של העיגולים מהם ניתן לגזור את הקליפות. באמצעות כך התאפשר השימוש בפריקסטים של בטון. כולם באותה הצורה, שונים רק באורכם. כך שכל אלמנט במבנה הפך לפשוט יחסית, מהותי והגיוני.


עבור ארופ היה הכרחי שמהנדסים יבינו שאדריכלות ועיצוב הם חשובים, שמהנדס הוא חשוב ומועיל אך אינו מספיק לבדו, ושמקצוע ההנדסה הינו הרבה יותר מחישובים סטאטיים של יציבות, מעמודים. דאגתו הרבה הופנתה לנושאי ההומניים של התכנון. למשל סוגיית השמירה על הסביבה, וחשיבות המהנדסים והאדריכלים בקידום ושימור ערכים אלה, בסביבה הבנויה. ארופ תיאר את שלושת האלמנטים מהם מורכב העיצוב הטוטלי, לדעתו-- שת”פ בין מהנדסים ואדריכלים (בנייה ועיצוב).- חשיבותו של תהליך הבנייה עצמו, בארכיטקטורה.- אחריות המהנדסים והאדריכלים כלפי החברה והסביבה.

F

העידן הנוכחי
ראשיתה של המאה הנוכחית לוותה בפריצה עצומה בענף המדע והטכניקה. בעיקר בתוך המחשב והדיגיטל. 
כיום כמעט כל צורה שנדמיין יכולה להיבנות. בו בזמן שהחברה יוצרת דרישה עולה וגוברת בספקטקל.
במצב זה קיומו של דיאלוג ושיתוף פעולה בין מהנדסים ואדריכלים חשובי יותר מתמיד.

רק זוהי הדרך בה מהנדסים ייקחו על עצמם את האתגרים העצומים שהטכנולוגיות החדשות מביאות עמן, בנוסף לדרישות האדריכל החדשות.

או במילותיו של ארופ-
“למה להוריד את האדריכל לקרקע, אם אפשר לעזור לו להגיע לגן עדן”

 

 

 

 

Please reload